© כל הזכויות שמורות לאתי שורצמן, תכנון ועיצוב בגן

  • אתי שורצמן

ריצוף בטון מפוקסל לגינה

עודכן ב: 8 יול 2019


ריצוף בטון מפוקסל לגינה

ריצוף שביל בטון בגינה מאפשר להשיג אפקט של ואוו במחיר זול יחסית. לשם כך צריך לעצב בתבונה ואח"כ להקפיד על ביצוע איכותי.

בטון מפוקסל הוא ריצוף בטון שעשוי מאריחים גדולים מאוד וביניהם מרווחים עם חלוקי נחל או צמח משתרע נמוך מאוד. וזה מאוד באופנה עכשיו עבור בתים במראה מודרני או אורבני.

איך מעצבים שביל בטון או איך מחלקים את האריחים בשטח המרוצף?

אפשר פשוט למלא את המשטח באריחי בטון מלבניים בגודל קבוע ומה שלא נכנס למתווה הריצוף – נחתך. בדוגמה אריחים צרים ואריחים רחבים. שימו לב מה זה עושה לשטח:

כדאי לשקול יציקה של משטח בטון גדול יותר באזור השער ובאזור הכניסה לבית וכל כניסה אחרת, כדי ליצור מעין עצירה ברצף ולהדגיש את הכניסה וגם כדי לאפשר להכניס מספר שלם אל אריחים לריצוף. שימו לב שהמשטחים יכילו בנוחות את הכניסות השונות.

תראו מה קורה כשיוצרים משטח כזה:

ואפשר גם אחרת:

ליצור תבנית אריחי בטון שחוזרת על עצמה. ככה נקבל מראה מסודר ואחיד בתוספת flair מעוצב:


אז איך מתכננים את גודל האריחים ואת התבניות?

מתחילים עם תכנית מדוייקת (כדאי לוודא את הדיוק ע"י מדידה בשטח). עליה מסמנים משטחים לפני דלתות ושערים כך שיכילו ב"נוחות" עיצובית את הפתח וחללו.

ננסה תבניות שונות תוך שאנו מביאים בחשבון מרווח של 11 ס"מ בין האריחים (כי מפרידים ביניהם ע"י קרשים במסגרת ועוד רוחב קרש אחד כספייסר).

לאחר שנבחר בתבנית המועדפת למילוי השטח המרוצף, נחלק את המרחק בין קצות הריצוף עם למספר שלם של אריחים כולל המרווח. אם אין מקום למספר שלם של אריחים, אפשר להגדיל או להקטין מעט את המשטחים הגדולים.

קבלו גלריה עם רעיונות לעיצוב שבילי בטון:


ונקנח עם פרטים טכניים:

את אריחי הבטון יוצקים בשטח בתבניות עץ שנבנות לשם כך ע"י הקבלן. העובי של האריחים נגזר מהתנאים בשטח: לחניה יידרשו אריחים עבים יותר (כ- 15 ס"מ) לשביל הליכה נסתפק באריחים דקים יותר. גם סוג הקרקע במגרש משפיע על עובי האריחים: באדמה עובדת נצטרך אריחים עבים יותר וכו'.

אדמה עובדת: אדמה שמתנפחת הרבה יחסית עם הרטיבות ואז מתכווצת חזרה כשהיא מתייבשת. אדמה כזו מרימה ומורידה את הריצוף וכך יוצרת לחצים חזקים על הריצוף.

בכל מקרה, מוסיפים לאריחים רשת ברזל לזיון.

זיון: במקרה יצא שמקדם ההתפשטות בחום של ברזל ושל בטון הוא אותו מספר, כך שהם משנים את הנפח שלהם עם שינויי הטמפרטורה באותה מידה. הבטון חזק אבל נשבר ועם הזמן המתיחות וההתכווצויות יביאו לשבירה שלו. הברזל פחות חזק אבל אלסטי יותר ולכן הוא מחזיק את הבטון בהתמתחויות/התכווצויות.

ובאותו נושא: עם הזמן הבטון נסדק ונשבר. אי אפשר למנוע את זה, אבל אפשר להתוות לו קווי שבירה. קוראים להם "תפרים". אלה הם סדקים יזומים שהקבלן מטביע בזמן היציקה בצורת קוים ישרים. כדאי לכם להביא אותם בחשבון ולמקם אותם בצורה אסתטית (לא תמיד אמצע המשטח הוא הבחירה היפה יותר). בעיקרון, צריך תפר כל 2 מ' בערך.

גימור: מוחלק, מסורק סירוק עדין. שימו לב לבטון מסורק/מוחלק צריך בטון שונה מזה שדרוש ליציקות מסוג אחר. ועוד שימו לב – במשאבה תמיד יש שאריות מהבטון הקודם שהובל במערבל. יש לוודא שהמשאבה נקייה מהבטון הקודם.

כדי למנוע החלקה על השביל כשהוא רטוב (מגשם או השקיה), פני השטח של כל ריצוף חוץ נדרשים לחספוס מינימלי. לכן, גם בטון מוחלק לעולם לא יהיה לגמרי חלק.

ניתן גם "לשחק" עם גווני הבטון (מוסיפים פיגמנט – צבע לשכבה העליונה של היציקה).

לאחר יציקת שביל הבטון בשטח, יש צורך באשפרה: משקים את הבטון הרטוב במים כדי להאט את ההתייבשות.

כדאי להתייעץ עם קונסטרוקטור לגבי כל הפרטים הטכניים של הריצוף. אם יש אדמה עובדת, אז כדאי גם לשמוע את דעתו של יועץ קרקע.

והכי חשוב: תבחרו בקבלן אמין ומיומן, אחרי שראיתם עבודות שלו ודיברתם עם לקוחות אחרים שלו. הבטון הוא חומר ריצוף זול יחסית, אז אל תחסכו על העבודה כי האיכות פה מאוד חשובה.